המאמר של חיה שחם מכיל את האזכורים התנכיים בהם דנו בפרק, ועוד הרבה יותר
הסיפור אחות התפרסם ב-1910, כשעגנון הצעיר חי ביפו שנראתה אז כך

פגישת יעקב ועשיו, כפי שצייר הצייר הפלמי רובנס.
יעקב חשש שעשיו, עדיין זועם על גניבת הבכורה, וכדי להגן על הטריטוריה שלו, עלול לרצוח את יעקב ואת כל משפחתו. פסוקים רבים מוקדשים לתכנון המדוקדק של יעקב לקראת הפגישה. לבסוף, מסופר, "וַיָּרָץ עֵשָׂו לִקְרָאתוֹ וַיְחַבְּקֵהוּ וַיִּפֹּל עַל צַוָּארָו וַיִּשָּׁקֵהוּ וַיִּבְכּוּ".
ב"אחות" מתוארת פגישת אח ואחות כניגוד לפגישת יעקב ועשיו.

הסנה הבוער, דרכו התגלה ה' למשה הוא מקום של קדושה, מקום אסור. ישנן מסורות המציינות את מקום התגלות הסנה להר כרכום, בגבול ישראל מצרים.

התנ"ך משופע באלימות. אבל מעשה האונס של אמנון בתמר אחותו הוא יוצא דופן באכזריותו.
בחירה מדוייקת של מילים מקשרת את המעשה הזו לסיפור אחות.
בתמונה: ציור של מרק שאגאל של דוד ואבשלום, בן אחר שהשביע את דוד מרורים.
