חולדה ובור

״חולדה ובור״ היא אגדה עתיקה מזמן התלמוד. עם הזמן היא הפכה לאחת המייצגות של החשיבות של שמירת אמונים לשבועה והבטחה בין בני זוג. להפרת הבטחה יש משמעות קוסמית; היא פעולה נגד הסדר האלוהי. והתוצאות – בהתאם.

בפרק זה של הפודקאסט נספר את האגדה ״חולדה ובור״, ונראה איך היא מופיעה באופן חבוי בשני סיפורים ידועים של עגנון – תהילה ושבועת אמונים.

כמובן, יש בכל אחד מהסיפורים הרבה יותר מ״חולדה ובור״. יש בהם דמויות אייקוניות ואירועים מסתוריים. אבל הפרת שבועת האמונים, ותוצאות ההפרה, הן מרכיב דומיננטי גם פה וגם ביצירות אחרות של עגנון.

תהילה ושבועת אמונים שניהם הודפסו בכרך ״עד הנה״ שיצא לאור בהוצאת שוקן.

נזכרים בפרק:

בסיפור תהילה מתארים כיצד הזקנה הירושלמית הצליחה לנצח את כוחות המנדט הבריטי שניסו למנוע מזקנה להתפלל בישיבה בכותל.
כנראה שעגנון מתייחס לתקרית שבה הנציב הבריטי ניסה להסיר מחיצה שהותקנה לחצוץ בין גברים ונשים בערב יום כיפור 1928.

המהומות שפרצו אז הובילו ישירות למאורעות תרפ״ט.

בתמונה – יהודים מתפללים ברחבת הכותל שמלאה כמעט כולה בבתי שכונת המוגרבים, שפונתה לאחר כיבוש העיר העתיקה ב-1967.

המאבק בין חסידים ומתנגדים, שמשפחתה של תהילה נפלה לו קורבן, היה מרכיב חשוב בחיי הקהילה במזרח אירופה של המאה ה-19.
בשמו היהודים לא רק הזיקו, החרימו, וגרשו את אלה. הם אפילו השתמשו בשלטונות הזרים ככלי במאבק הפנימי.

בתמונות: 

כתב חרמות שהוציאו חסידים נגד רב מתנגד,

תמונתו של החסיד שניאור זלמן, מייסד חב״ד, שפעמיים ישב בכלא הרוסי בעקבות הלשנות של מתנגדים על פעילות מתחתרתית.

שבע הבנות המתחרות בריצה על חופה של יפו כדי לזכות בליבו של רכניץ מזכירות את הרצים באולימפיאדות ביוון העתיקה. גם שם הזוכה הוכתר בכתר עשוי מעלי דפנה.

שושנה, המנצחת במרוץ ב״שבועת אמונים״, זוכה בזר של אצות.

בתמונות: רצים על כד יווני קלאסי, ואדני הזינוק באצטדיון באולימפיה.