שמו של הסיפור לקוח מאחת מנבואות הנחמה המפורסמות ביותר בתנך.
ישעיהו פרק מ':
א נַחֲמוּ נַחֲמוּ, עַמִּי–יֹאמַר, אֱלֹהֵיכֶם. ב דַּבְּרוּ עַל-לֵב יְרוּשָׁלִַם, וְקִרְאוּ אֵלֶיהָ–כִּי מָלְאָה צְבָאָהּ, כִּי נִרְצָה עֲוֺנָהּ: כִּי לָקְחָה מִיַּד יְהוָה, כִּפְלַיִם בְּכָל-חַטֹּאתֶיהָ. {ס} ג קוֹל קוֹרֵא–בַּמִּדְבָּר, פַּנּוּ דֶּרֶךְ יְהוָה; יַשְּׁרוּ, בָּעֲרָבָה, מְסִלָּה, לֵאלֹהֵינוּ. ד כָּל-גֶּיא, יִנָּשֵׂא, וְכָל-הַר וְגִבְעָה, יִשְׁפָּלוּ; וְהָיָה הֶעָקֹב לְמִישׁוֹר, וְהָרְכָסִים לְבִקְעָה. ה וְנִגְלָה, כְּבוֹד יְהוָה; וְרָאוּ כָל-בָּשָׂר יַחְדָּו, כִּי פִּי יְהוָה דִּבֵּר. {פ}
סיפורם של מנשה-חיים ושל קניידל-צרני אשתו מזכירים לי את הדמויות מתוך הציור הזה של Escher, שסובבות במעגלים. מנשה-חיים יוצא מהעיירה וחוזר אליה אחרי הרפתקאות, חוזר למקום נמוך בהרבה. קניידל-צרני, באותו זמן, סובבת ועולה מעלה מעלה.

אדיפוס, לאחר גילוי האמת, מעניש את עצמו. בציור הזה, של Giroust מהמאה ה-18, אנחנו רואים אותו עיוור נווד, מלווה רק על ידי ביתו אנטיגונה.

